למה אנחנו גורמים למחממי האמבטיות שלנו לעבוד בתנאים קיצוניים
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שינויים דרסטיים בטמפרטורה – ברגע אחד יש טמפרטורות גבוהות, וברגע הבא ענן עבה של אדים. אם מחמם המראות או נורת אינפרא-אדום אינם מיועדים לתנאים כאלה, הם עלולים להינזק או להפסיק לעבוד תוך חודשים ספורים.
אנחנו לא רוצים לנחש האם המוצר יחזיק מעמד. לכן אנחנו משתמשים במבחני זקנה בתנאי לחות גבוהה. בעצם, אנחנו מנסים לגרום להם להינזק לפני שהם מגיעים אליכם.
המאבק נגד האדים
הבעיה עם אדי מים היא שהם מוצאים דרך להיכנס לכל הסדקים הקטנים בחומרים. באמבטיה אמיתית, האדים נשארים על הקוורץ ועל החיבורים החשמליים, מה שעלול לגרום לקצר חשמלי.
כדי למנוע זאת, אנחנו משאירים את הנורות בחדרים עם לחות גבוהה, ומחכים. אנחנו מחפשים סימנים לחלודה או לדליפות חשמליות. אם אפילו טיפה אחת של מים חודרת לתוך החומרים, הנורה לא תוכל לעבוד. פשוט ככה.
התמודדות עם “הלחץ התרמי”
נורות אינפרא-אדום לא פועלות כל הזמן; הן נדלקות וכבות שוב ושוב. זה אומר שהחומרים מתרחבים ומצטמצמים שוב ושוב.
כעת, אם נוסיף לכך עוד לחות, נקבל בעיה אמיתית. זו הסיבה שהזכוכית עלולה להישבר או שהחוטים החשמליים עלולים להינקר. המבחנים שלנו ממחישים שנים של שחיקה בתוך כמה שבועות בלבד. אנחנו מנסים להביא את המכשירים לגבולות האפשריים, כדי לוודא שהקוורץ יוכל לעמוד בתנאים הקיצוניים מבלי להישבר.
מציאת האיזון האידיאלי
תמיד יש מאבק בין ההספק לבין זמן השימוש. אם נגדיל את ההספק כדי לנקות את המראה מהערפל מהר יותר, הנורה תהיה חמה יותר. חום גבוה עלול לפגוע בחומרים אם הם לא מתאימים זה לזה. אנחנו משקיעים הרבה זמן באיזון בין ההספק לבין החומרים המשמשים לאטימה. כך נקבל את החום הרצוי, אך המכשיר לא יפסיק לעבוד מיד כשנדליק את המקלחת.
אנחנו משתפים את דוחות הבדיקה שלנו, כי חלק חלופי הוא חסר תועלת אם הוא לא יחזיק מעמד. אנחנו בונים את המכשירים שלנו כך שי�וכלו לעמוד בתנאי האדים הקיצוניים, ולא רק להיראות טוב במעבדה יבשה.