שמירה על חיממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בטוחים ויבשים
התקנת חיממי אינפרא-אדום בחדר האמבטיה זה בעצם כמו להזמין סערת ברקים לחדר אדים. יש שם לחות רבה וערפל סמיך בכל מקום. אם הבידוד של המכשיר אינו איכותי, עלולות להתרחש תקלות, או אפילו להישרף המכשיר כולו.
הבעיה האמיתית נמצאת בשני מקומות: המעטפת של המכשיר וחיבורי החשמל שלו.
הבעיה עם האדים
אדי המים הם מסוכנים – הם מצליחים לחדור למעטפת המכשיר דרך סדקים קטנים. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים במעטפות מחוסמות ובצינורות קוורץ. אנו רוצים שהזרם החשמלי לא יגיע לחלקים החיצוניים של המכשיר. אני תמיד ממליץ על שימוש בסיליקון בעל עמידות גבוהה לחיבורים. למה? כי חומרים זולים נקמטים או נשברים כשהמכשיר נהיה חם, ואז מתחילות הבעיות.
התקנת החשמל כראוי
אנו משתמשים בשכבות בידוד חזקות כדי לשמור על יציבות המכשיר. רכיב החימום חייב להיות במרכז הצינור הקוורץ. אם הוא זז גם במעט, נוצרות נקודות חמות שעלולות לפגוע בקירות הצינור.
לגבי החיבורים, אנו משתמשים בכיסויים קרמיים. הקרמיקה היא חומר מצוין – היא אינה מוליכה חשמל ולא נשברת כשהמכשיר נהיה חם.
ובבקשה, השתמשו בחוט יסוד נפרד שמחובר ישירות למסגרת המתכתית של המכשיר. זו ה“רשת הביטחון” שלכם. אם יהיה דליפה, רוצים שהמפסק ינתק את החשמל מיד, כדי שהמכשיר לא יהפוך למקור חשמלי מסוכן.
ההקרבה
יש כאן חיסרון אחד: כשמנסים להפוך את המכשיר לחסין לחלוטין מפני מים, בדרך כלל יורדת רמת החימום. מעטפת עבה מזכוכית או פוליקרבונט יכולה להגן על חלקי המכשיר, אך היא גם גורמת לחזרת גלי האינפרא-אדום פנימה. אולי תצטרכו להגדיל את ההספק של המכשיר כדי לקבל את אותו תחושת חום נוחה על העור.
זכרו לבדוק את החיבורים של המכשיר כל שישה חודשים. אדים וחומרי ניקוי חזקים עלולים לפגוע בחיבורים. כשהחיבורים נפגעים, הבידוד נהרס. זה פשוט מאוד.