למה תנורי החימום שעל התקרה באמת “מתים” (ואיך תיקנו את זה)
יש סוד קטן לגבי תנורי החימום באינפרא-אדום שנמצאים על התקרה: בדרך כלל, זה לא הרכיב החם עצמו שנהרס. בדרך כלל, הרכיב עצמו בסדר. הגורם האמיתי לבעיה הם חוטי ההולכה.
כשמתקינים תנור חימום מעל התקרה, החום לא יורד כלפי מטה – הוא נאגר סביב נקודות החיבור החשמליות. אם המוצר הוא זול, אז נקודות החיבור האלו נשארות פתוחות. החום גורם לחומרי האיטום להתקשות, להתפצל, ואז – פוף – יש לנו קצר חשמלי.
בעיית החוטים ה“מבושלים”
החוטים הרגילים לא מיועדים לעמוד בחום כזה. אנחנו מדברים על טמפרטורות של 200°C+ בסמוך לצינור הקוורץ. בהרבה מוצרים זולים, האיטום בין החוטים לבין התנור הוא רק דבק פשוט או מעטפת רופפת. בהתחלה זה נראה בסדר, אך עם הזמן, החום גורם לחומרי ה-PVC או הסיליקון להתקשות. הם מתכווצים, נשברים… ואז, כל רטט קטן או שינוי קל במיקום התנור גורם לחשיפת הפלדה החשופה, והתנור “מת”.
איך אנחנו עושים זאת אחרת
החלטנו לא להסתמך על דבקים רגילים. במקום זאת, אנחנו משתמשים בחומר איטום עמיד בפני חום, ובשיטת חיבור מכאנית איתנה. זה כמו מנעול קבוע ואטום – הוא מונע את חדירת הלחות ומונע מהחוטים לזוז כשהם מתחממים ומתקררים.
התוצאה? חיבור שנשאר עמיד לאורך זמן. עיצבנו את חומרי האיטום כך שיעמדו בחום שעלול להרתיח את הדבקים המשמשים במערכות תעשייתיות רגילות. זה פשוט עובד.
חיסרון קטן אחד
מכיוון שאנחנו משתמשים בחומר איטום עמיד, החוטים נהיים קצת קשיחים. אי אפשר פשוט לכופף אותם לזווית חדה כדי להכניס אותם לתיבת החיבור הקטנה. אם נעשה זאת, ייתכן שהאיטום יישבר, וזה יבטל את כל המטרה. יש לתת לחוטים מקום לנשום – יש להשאיר להם מעט מרווח בזמן ההתקנה, והם יעבדו עבורכם לאורך זמן.